החלטה בתיק מ"ת 3075-12-11

מבוא

1.                  בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.                  נגד המשיב, הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים:

א.      באישום הראשון, מואשם המשיב בכך שבמועד שאינו ידוע טרם יום 30.11.11 ייבא סם מסוכן מסוג פטריות הזייה במשקל של 6.3 גרם ברוטו. הוא חזר ארצה מארצות הברית והסם היה עמו. ביום 30.11.11 בשעה 23:00 לערך הוא החזיק בביתו בירושלים סמים מסוג חשיש, מריחואנה ופטריות הזיה. משקל החשיש שנתפס עמד על 2.8 גרם ומשקל המריחואנה עמד על 170 גרם. העבירות המיוחסות למשיב באישום זה הן יבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.

ב.      באישום השני מואשם המשיב במירת סם מסוג מריחואנה במשקל של 3.3 גרם ביום 30.11.11 בשעה 21:15 בביתו. הקונה הגיע לביתו ורכש ממנו את הסם תמורת 220 ש"ח. באישום זה מואשם המשיב בעבירה של סחר בסם מסוכן.

ג.        באישום השלישי מתואר אירוע דומה מאותו יום שבו מחר הנאשם לאדם אחר מריחואנה תמורת 330 ש"ח וזאת לאחר שהוא והקונה תיאמו מפגש באמצעות חליפת מסרונים. עוד נזכר כי נמכר לאותו קונה סם בארבע הזדמנויות קודמות. העבירה המיוחסת למשיב באישום זה היא סחר בסם מסוכן.

3.                  המבקשת סבורה כי יש ראיות טובות להוכחת המיוחס למשיב. עוד היא טוענת כי מתקיימת בנסיבות אלה עילת המעצר של מסוכנות הנובעת מהחזקה שבחוק.  המשיב אינו חולק על קיום ראיות לכאורה לגבי האישומים השני והשלישי למעט החלק באישום השלישי המתייחס למכירות הקודמות. באשר לאישום הראשון נטען כי אין תשתית ראייתית לכך שהפטריות הנזכרות בו הן סם מסוכן. המשיב אינו חולק על כך שקמה עילת המעצר אלא שלדעתו יש מקום להורות על שחרור לחלופה כבר בשלב הנוכחי.

ראיות לכאורה

4.                  כאמור, המחלוקת בשאלת קיומן של ראיות לכאורה מצומצמת והיא נוגעת בעיקר לשאלה האם קיימות ראיות לכך שהפטריות בהן מדובר באישום הראשון הן סם מסוכן והאם היו מכירות נוספות מעבר לאותה מכירה ביום 30.11.11 באישום השלישי.

5.                  באשר לפטריות עולה מתוך תיק החקירה כי אלה נמסרו לבדיקת מעבדה אך לגביהן, להבדיל מהסמים האחרים, לא נתקבלו תוצאות הבדיקה.  יש לציין כי בניגוד למה שנאמר בדיון הכיתוב כי לא נמצאו שרידי סם אינו מתייחס לשקית זו. עם זאת המשיב עצמו התייחס לאותו פטריות כפטריות הזיה שאותן הביא מארה"ב (ש' 14). מכל מקום אני נכון להניח כי לשלב הנוכחי אין די בדברי המשיב בהודעתו וכי אין כרגע ראיה לכאורה לכך שמדובר בסם מסוכן.

6.                  באשר למחלוקת לגבי האישום השלישי הרי שהתשתית לכך עולה מתוך הודעת הקונה, רון יצחק ישעיה, ולפיה זו הפעם הרביעית שהוא רוכש סמים מהמשיב (ש' 12-13).

7.                  לסיכום, קיימות ראיות לכאורה לאישומים השני והשלישי לרבות לכך שמדובר בסדרה של מכירות לאותו רוכש באישום השלישי כמפורט בכתב האישום. באשר לאישום הראשון קיימות ראיות להחזקת הסם שלא לצריכה עצמית בכל הנוגע לחשיש ולמריחואנה אך לא לגבי יבוא והחזקת הפטריות.

עילת מעצר

8.                  המבקשת טענה כי מתקיימת עילת המסוכנות, הנזכרת בסעיף 21  (א') (1) (ב') לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים") המתייחסת לשאלה האם המשיב מסוכן לבטחון הציבור ולבטחונו של אדם.  עילה זו נובעת מהחזקה שבחוק המעצרים ולמעשה אין לגביה מחלוקת.

שחרור המשיב לחלופת מעצר

9.                  משנקבע כי יש ראיות לכאורה וכי קיימת עילת מעצר, יש לבדוק האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה שפגיעתה בחירותו של המשיב קלה יותר. 

10.              השאלות העומדות להכרעה במסגרת הדיון בשאלה האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר ה ן "האם הנאשם מסוכן ואם ניתן ליטול את עוקצה של סכנתו, שהניסיון להשיב עליה הוא, בעצם, ניסיון לצפות מראש את התנהגותו של אדם... מחד גיסא, מה עלול הנאשם לעולל אם ישוחרר? מאידך גיסא, האם יש צידוק מספיק לפגיעה קשה בנאשם, שאולי יימצא זכאי, על ^-ידי מעצרו לתקופה העלולה להיות ממושכת?" (בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל,  פ"ד נא (4) , 702, 705 (1997)).

11.              בהיבט המעשה - הרי שככלל נקבע כי יש להורות על מי שעוסקים בסחר בסמים עד לתום ההליכים (ר' בש"פ 3899/95  מדינת ישראל, נ' ג'מאל, פ"ד מט (3) 164 (1995); בש"פ 11219/05 סעד פתאלי נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים, 15.12.05); בש"פ 7582/10  גרבאן נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים, 10.11.10); בש"פ 4046/11 מדינת ישראל נ' עמאר עלאעסם, (פורסם במאגרים, 21.7.11)) ובמקרה זה אין המדובר בעסקה אחת אלא בשתי עסקאות באותו יום ובעוד שלוש עסקאות במועד אחר. לכך מתווספת החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית. המכירה עצמה לא נעשתה בשידול סוכן אלא באופן שנראה 'מהלך העסקים הרגיל'.